חיילים בשירות סדיר, מילואים או קבע, סוהרים ושוטרים ואנשי מערכת הביטחון יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון. כדי לקבל את מלוא הזכויות בתביעות נגד משרד הביטחון, חשוב להכיר את מהלך העניינים ולדעת כיצד מתנהלות תביעות כאלו. כאן נסקור את התנאים להגשת תביעות שכאלו, ומה תהליך הגשת התביעות.
מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
חיילים שמשרתים בכוחות הביטחון חשופים לנזקים גופניים ונפשיים שעלולים להתרחש במהלך שירותם. לפי חוק הנכים, ניתן להגיש תביעות נגד משרד הביטחון במקרים הבאים:
- בעקבות חבלה
- בעקבות החמרה של בעיה רפואית קיימת
- בעקבות מחלה חדשה שהתפרצה בעקבות השירות
*כאשר מדובר באיש קבע, ניתן להגיש תביעה במקרים חריגים וגם רק על חבלה שנגרמה בעקבות פעילות מבצעית או אימון מבצעי.
כאשר חייל חווה פגיעה כלשהי שפוגעת בבריאותו הגופנית או השכלית, כלומר פוגעת בתפקודו, אזי הוא מוגדר כנכה וזכאי לפיצויים.
מתי צריך להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
לפי סעיף 18 לחוק הנכים, זהו התוואי למועד הגשת תביעות נגד משרד הביטחון:
" תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו. בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר".
ניתן ומומלץ להגיש תביעות בסמוך למועד השחרור (במקרה של פגיעה בשירות חובה). על פי חוק, ישנה התיישנות של שלוש שנים על תביעות נגד משרד הביטחון. כלומר, אם התביעה לא הוגשה תוך 3 שנים מהשחרור, לא ניתן יהיה לממש את הזכויות.
*חשוב להדגיש שישנם סייגים לחוק ההתיישנות, לרבות במקרים של פוסט טראומה, שמתגלה לעתים שנים רבות לאחר השחרור.
תהליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון
אם חייל חווה פגיעה גופנית או נפשית עליו להגיש תביעה לאגף הנכים של משרד הביטחון. בשלב הראשון יש להביא לכדי הכרה בפציעה, ובקשר שלה לשירות הצבאי. כלומר, יש להוכיח תחילה שיש קשר סיבתי בין המצב הגופני/הנפשי שממנו סובל החייל ובין שירותו הצבאי.
יש לאסוף בשלב הזה אסמכתאות רפואיות שמעידות על פגיעה, וכן להגיש טופס תביעה עם פרטי התובע ופירוט נסיבות הפגיעה. את המסמכים יש להגיש לקצין התגמולים של משרד הביטחון, שאחראי על מספר דברים: איסוף חומרים רפואיים, בדיקת נסיבות המקרה עם הדרג הפיקודי, אישור חוקרים לבדיקת התיק, בקשת חוות דעת מרופא מומחה מטעם משרד הביטחון, ועוד.
קצין התגמולים מעביר את חומרי התביעה שהוגשו לו למומחים רפואיים מטעם משרד הביטחון. אותם מומחים עוסקים בתחום רפואי שקשור למיקום ואופי הפציעה. כך למשל פגיעה בכתף או בברכיים תיבדק על ידי אורתופד מומחה.
המומחים בוחנים את נסיבות המקרה ומספקים את מסקנותיהם לקצין התגמולים. אם ישנה הכרה בפגיעה ובקשר שלה לשירות הצבאי, התיק יעבור מקצין התגמולים לוועדה רפואית.
השלב של הוועדה הרפואית הוא שלב קביעת הנכות וקבלת הפיצויים על ידי התובע. הוועדה בוחנת את התיק וקובעת אחוזי נכות לפי חומרת הפציעה. ככל שהפגיעה חמורה יותר, כך אחוזי הנכות יהיו גבוהים יותר.
אחוזי נכות וגמול כספי על נכות משרד הביטחון
כאמור, גובה אחוזי הנכות קובע את גובה הפיצויים, לפי המדרגות הבאות:
- 9%-0% אחוזי נכות: התובע לא יהיה זכאי לפיצויים
- 19%-10% נכות: התובע יקבל פיצוי חד-פעמי
- 20% נכות ומעלה: התובע יקבל פיצויים מדי חודש
למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים שבהם החלטות המומחים הרפואיים או הוועדה הרפואית אינם משקפים את המציאות. במקרים האלו ניתן לערער על החלטות המומחים ולפנות לערכאות עליונות יותר כדי לקבל אחוזי נכות/להגדיל אחוזי נכות.
בכל מקרה ובכל תביעה התהליך אינו פשוט, ולכן חשוב לקבל ליווי של עורך דין משרד הביטחון. ניהול תביעות נגד משרד הביטחון באופן מקצועי, תוך היכרות מעמיקה עם המערכת המשפטית הצבאית, תאפשר לכם לממש את זכויותיכם, ולעבור את התהליך ביתר קלות.
בשיתוף A-WEB קידום אתרים אורגני
